סימן בקליק מורכבת מצוות של חרשות מלידה וגדלו בקהילה ודוברות את שפת הסימנים.
כל הצוות הן מורות אשר עברו הכשרה להוראת שפת הסימנים הישראלית.
סימן בקליק הוקמה במטרה ברורה להפוך את מדינת ישראל לנגישה דרך שפת הסימנים הישראלית
וכן להעלות מודעות לקהילת החירשים וכבדי השמיעה.
מילת המפתח כאן היא הנגשה, כאשר את לומדת את שפתו של האחר את מנגישה את עצמך עבורו.
אני רוצה לתת לך את המשקפיים שלי, שתראי ששפה היא לא רק סימנים, היא בעלת תחביר והיסטוריה משלה.
החלום שלי להתנהל כאימא בלי מחסומי תקשורת, לדעת שלכל מקום שאני מגיעה אני מבינה וגם מובנת.
כאשר החלטתי ללמד שפת הסימנים המטרה שלי הייתה שאנשים שומעים יוכלו לתקשר טוב יותר עם קהילת החרשים.
מילת הפתח פה היא הנגשה!
כאשר אתה לומד את שפתו של האחר, גם אם זה בסיסי, אתה מנגיש את עצמך עבורו.
רק בגיל 25 הבנתי עד כמה שפת סימנים חשובה לי.
כאשר הקורונה נכנסה, סוף סוף הבנתי את הערך שיש לשפה שלי.
לא יכולתי לקרוא שפתיים ואני חרשת מלידה ובתקופת הקורונה כאשר יכולתי לתקשר עם אנשים שידעו את השפה הרגשתי הקלה ולא מנותקת.
זה למה החלטתי ללמוד הוראת שפת הסימנים ולהעביר את הידע שלי על השפה הלאה.
כבר מגיל 16 חלמתי ללמד שפת סימנים בצרפת ואחרי העלייה ושלמדתי את שפת הסימנים הישראלית ואחרי שראיתי כמה היא חשובה לתקשורת עם קהילת החרשים וכבדי השמיעה.
מחוויה אישית, שפת הסימנים היא דרך תקשורת ולכן אני רוצה לתת את היכולת לתקשר עם הקהילה ואיתי במגוון מקומות.
מטרת העל שלי היא להפוך את המדינה שלי לנגישה באופן מלא שכולם יוכלו לתקשר בשפת הסימנים ולא להיתקל בחסמים ומכשולים בגלל אי יכולת לתקשר.
נולדתי חרשת למשפחה חרשת, אך ההורים שלי לא יכלו ללמוד שפת הסימנים כי נולדו למשפחה שומעת ואז באותה תקופה לא הייתה מודעות לנושא של שפת הסימנים וחשיבותה.
כאשר אחי הגדול נולד אמא שלי החליטה ללמוד את שפת הסימנים במטרה לתקשר איתו וכך גם איתי ועם אחותי.
אחרי שלקחה מספר קורסים, הבינה כמה זה חשוב במטרה לתקשר איתנו באופן רציף כמו שאני והאחים שלי היינו מתקשרים בינינו.
כאשר היו האירועים המשפחתיים הרגשנו קושי לתקשר עם המשפחה ואפילו עודדו אותי ללמד אך לא ידעתי איך. לכן ניצלתי את ההזדמנות והלכתי ללמוד, שם קיבלתי את הכלים והיכולת ללמד.
מטרת העל שלי היא להפוך משפחות לנגישות ולחזק את הקשרים דרך שפת הסימנים.